אני פסיכיאטרית בכירה בשירות הציבורי. גויסתי לקראת הרפורמה בבריאות הנפש שנכנסה בשנת 2015. הקופות נערכה, הוקצו לשם כך כספיים ייעודיים מהמדינה והיתה התרגשות רבה לקראת משהו חדש וטוב.
סוד גלוי הוא שקיימים פערים בהקצאת המשאבים בכל שירותי הבריאות. ישנה נטייה טבעית לקדם שירותים המושכים צעירים, יולדות ואוכלוסיות עם לובי חזק ואילו האחרים - זקנים, מטופלי בריאות הנפש, להט״ב ועוד, אינם מקודמים, נדחקים לפינה וסובלים מפגיעה ממשית בבריאות. לדוגמה, חולי ברה"ן מתים בעשר עד 20 שנים צעירים יותר מהאוכלוסיה הכללית. זה אינו מהלך מכוון חלילה אלא תוצאה של השקעה בבריאות מהנמוכות ב-OECD, שירותי בריאות שחייבים לתעדף, ״כוחות שוק״, כלכלת בריאות ועוד.
ואכן, אחרי הבום הראשוני ולאורך השנים בריאות הנפש חזרה למקומה ה"טבעי״ בסדר העדיפויות הנמוך מדי. זה קרה בתקופה שלא היו עדיין התערבויות קיצוניות ולא ענייניות של פוליטיקאים בבריאות.
החל מהנהלות הקופות, הנהלות המחוזות, מנהלות המרפאות והשירות ורופאות ורופאים מסורים – דמיינו שיקולים פוליטיים, כלכליים, ״הלכתיים״, גזעניים ולא-רפואיים, שיוכנסו כחוקים או צווים שיחייבו אותנו
לכן, אפשר רק לדמיין מה יקרה כשחוקים גזעניים, המאפשרים "אפליה חוקית", יוכנסו על ידי הכנסת הנוכחית ולא תהיה עילת סבירות לפסול אותם. אפשר רק לדמיין אילו גזירות יונחתו על כולנו: הנהלות הקופות, הנהלות המחוזות, מנהלות השירות ורופאות ורופאים מסורים. אפשר רק לדמיין אילו שיקולים פוליטיים, כלכליים, ״הלכתיים״, גזעניים ולא-רפואיים יוכנסו כחוקים, תקנות או צווים שיחייבו אותנו.
ערכים חשובים לנו כגון מקצוענות, מצוינות רפואית, מחקר ואתיקה מעניינים את הממשלה הנוכחית כקליפת השום. בממשלה יושבים בעלי הכוח והשררה, בעלי דעות קיצוניות, גזעניות, המאיימים להפלות אוכלוסיות רבות. ההתנהלות הנוכחית מתאפיינת באימפולסיביות, נעדרת שיקול דעת רחב או סביר.
בממשלה יושבים בעלי הכוח והשררה, בעלי דעות קיצוניות המאיימות להפלות אוכלוסיות רבות. הם אינם מתנהלים בכבוד הראוי להיסטוריה המפוארת של הרפואה בארץ ולערכיה. מה שהיה פעם טוב אבל מפריע לתכנית - יסולק
רבים ממקבלי ההחלטות מגובים ברעיונות חצי-אפויים ונחפזים להכניס שינויים בכל מחיר ועם הרבה "דווקא". הם אינם מתנהלים בכבוד הראוי להיסטוריה המפוארת של הרפואה בארץ ולערכיה, בפרט אם הם אינם עולים בקנה אחד עם הדוקטרינה שלהם. מה שהיה פעם טוב אבל מפריע לתכנית - יסולק.
אם אנו מוחות מעומק ליבנו על הסכנה האפשרית לשלום המטופלים והרפואה בכלל, הדברים מסולפים ומוטחים בנו חזרה כמי שלוקות באינטרסנטיות או מניפולציה. האתיקה הרפואית שאנו כה מתגאים בה מוטלת בספק שוב ושוב. אנו מוצגות כחסרות מוסר ואחריות וכסכנה לציבור.
האם הנהלות קופות החולים לא מבינות שגם הן, אתם, אנחנו - כולנו בסכנה ששיקולים לא רפואיים ולא ענייניים יונחתו ויוכנסו לקודש הקודשים הרפואי? שהבריאות, שכל כך יקרה לנו, אבל גם כך לא זוכה לתיעדוף הנכון, בסכנה ממשית להשתנות ללא הכר?!
ייתכן שנשות ואנשי הנהלות הקופות לא חוששים מספיק מה"רפורמה" המשפטית ומביטול עילת הסבירות כסנונית ראשונה של ההפיכה המשטרית, אבל הרושם שלי ושל כל מי שחרדות מהמצב הנוכחי הוא שאנחנו במצב חירום.
כולנו וזה אומר כו-לם, כולל הנהלות הקופות והדירקטוריונים, חייבים להבין שאף אחד ואף אחת אינו חסין מפני הדורסנות של הממשלה, ששואפת לקחת עוד ועוד כוח אליה ולא תשאיר בידינו דבר. לכן, כארגוני בריאות ציבוריים, עלינו לקום ולהגן על הרפואה דרך ההגנה על הדמוקרטיה, לפני שיהיה מאוחר מדי.
הכותבת, ד"ר רינה קופר-קזאז, היא פסיכיאטרית בכירה
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
