פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית אשר לרוב מלווה במספר רב של מחלות נלוות. השמנה נחשבת כגורם סיכון בלתי תלוי להתפתחות של פסוריאזיס. עם זאת, מרבית הידע הקשור לכך נגזר ממחקרים אפידמיולוגיים אשר נערכו בארה״ב ואירופה. מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Clinical Cosmetic and Investigational Dermatology הייתה להשוות את המאפיינים הקליניים של מטופלים עם פסוריאזיס הסובלים מהשמנה או משקל עודף לאלו של מטופלים עם פסוריאזיס ומשקל תקין בסין.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר סקרו החוקרים תיקים של 208 מטופלים עם פסוריאזיס. בהתבסס על מדד ה-BMI, חילקו החוקרים את המטופלים ל- 2קבוצות. קבוצה אחת כללה מטופלים עם פסוריאזיס שסבלו מהשמנת יתר או משקל עודף ואילו קבוצה שנייה כללה מטופלים עם פסוריאזיס ומשקל תקין.
מרבית משתתפי המחקר היו גברים (77.4%). תוצאות המחקר הראו כי בקרב מטופלים עם פסוריאזיס והשמנת יתר או עודף משקל הודגמו גיל מבוגר יותר, משך מחלה ארוך יותר וערכי PASI גבוהים יותר באופן מובהק (p=0.032). בנוסף, נמצא כי שיעורי ההיארעות של כבד שומני, היפרליפידמיה, היפראוריצמיה ותפקודי כבד לא תקינים היו גבוהים יותר בקרב מטופלים עם פסוריאזיס ועודף משקל או השמנה בהשוואה למטופלים במשקל תקין (p<0.05). במודל של רגרסיה לינארית הודגם קשר לינארי בין ערכי ה-PASI ומדד ה-BMIי(p=0.016). יתרה מכך, נרשמו ערכים גבוהים יותר של ALT,יAST, חומצה אורית, סך כולסטרול, LDL, וגלוקוז בצום בקרב מטופלים עם פסוריאזיס שסבלו ממשקל עודף והשמנת יתר בהשוואה למקביליהם עם משקל תקין (p<0.05) וכן ערכים נמוכים יותר של HDL וספירת לימפוציטים מוחלטת (p<0.05).
ממחקר זה עולה כי מטופלים עם פסוריאזיס הסובלים מהשמנת יתר סובלים מנגעים חמורים יותר ויותר תחלואות נלוות ביחס למקביליהם עם משקל תקין. הערכה מפורטת של ערכי ה-BMI של מטופלים עם פסוריאזיס הדגימה כי ירידה במשקל יכולה להיות חיונית עבור מטופלים הסובלים מהשמנת יתר כדי להפחית את הסיכון לתחלואה מטבולית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
