מחקר שפורסם בשבוע שעבר מראה שפפטיד (חלבון קטן) בשם פפיטם (PEPITEM) יכול להציע דרך מהפכנית להפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2 ולמחלות אחרות הקשורות להשמנה כמו כבד שומני.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במודל של השמנת יתר בבעלי חיים כדי לחקור האם פפיטם, המשוחרר באיטיות במשאבה, יכול לשנות או למנוע את ההשפעות שיש לתזונה עתירת שומן על הלבלב. התוצאות הראו כי מתן פפיטם הפחית משמעותית את ההגדלה של תאים מייצרי אינסולין בלבלב וגם הפחית משמעותית את נדידת תאי החיסון לרקמות שונות.
חוקרי המכון לדלקת והזדקנות של אוניברסיטת ברמינגהם ומהמכון למדעי הלב וכלי הדם מאמינים כי מצאו גישה טיפולית חדשה שעשויה להוביל לפיתוח תרופות חדשות להתמודדות עם הגורם העיקרי למצבים הקשורים להשמנה על ידי מניעת נזקי הדלקת.
פפיטם זוהה לראשונה ב-2015 על ידי חוקרים מבירמינגהם, שתיארו את תפקידו במסלול אדיפונקטין-פפיטם, המעורב בשליטה על הופעתן וחומרתן של מחלות אוטואימוניות ודלקתיות כרוניות.
השמנת יתר גורמת לשינויים מורכבים ודרמטיים בחילוף החומרים ברקמת השומן, נזק ללבלב, רגישות מופחתת לאינסולין ובסופו של דבר להיפרגליקמיה שנמצאת בסוכרת מסוג 2. היא גם גורמת לתגובה דלקתית ברמה נמוכה על פני הגוף ומעודדת תאי דם לבנים להיכנס לרקמות רבות, כולל רקמת השומן הבטני העוטפת את האיברים הפנימיים וחלל הצפק.
המחקר שפורסם ב-Clinical and Experimental Immunology מראה שמסלול אדיפונקטין-פפטיד מחבר בין השמנת יתר לתגובה הדלקתית הנמוכה שמונעת על ידה ולשינויים בלבלב טרום סוכרת.
התוצאות הראו כי מנה של הפפטיד שניתנה לעכברים שקיבלו דיאטה עתירת שומן הפחיתה משמעותית את ההגדלה של תאי בטא מייצרי אינסולין בלבלב ואת מספר תאי הדם הלבנים ברקמת השומן הקרביים ובחלל הצפק, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
החוקרים בדקו גם את הפוטנציאל של פפיטם להפוך את השינויים שנגרמו כתוצאה מהשמנה, וזאת על ידי האכלת העכברים בתזונה עתירת שומן לפני הטיפול בו. באופן מרגש, התוצאות היו דומות.
ד"ר אסיף איקבל, שהשתתף במחקר, ציין: "עד עכשיו הבנו מעט מאוד כיצד הדלקת הנלווית להשמנה מניעה את הפתולוגיה. תוצאות אלו מראות לנו ש-PEPITEM יכול גם למנוע וגם להפוך את ההשפעה שיש להשמנה על חילוף החומרים. השלב הבא הוא לתרגם את התוצאות המרגשות הללו לתרופות שניתן להשתמש בהן בבני אדם".