מאת פרופ' זהר לנדאו, המרכז לסוכרת והשמנה בילדים ומתבגרים, קופת חולים 'מאוחדת', אשדוד
בשנים האחרונות מספר ארגוני בריאות ברחבי העולם הכירו בהשמנה כמחלה כרונית, עם תקופות של התלקחויות ונסיגות: ארגון הבריאות העולמי (1997), ההסתדרות הרפואית האמריקנית (2013), הפדרציה העולמית להשמנה (2017) ורשות הבריאות האירופית (2021).
מכאן נובע כי הטיפול בהשמנה הינו כרוני ולא קצר טווח ויש חשיבות גדולה למניעה כמו גם למתן טיפול מיטבי, לילדים ולמתבגרים.
בבסיס הטיפול בהשמנה נמצא קיום אורח חיים בריא, הכולל תזונה בריאה, פעילות גופנית שגרתית והימנעות מאורח חיים יושבני. אנו יודעים כי בילדים ומתבגרים (כמו במבוגרים) עם השמנה קשה, לעיתים קרובות טיפול המכוון לשינוי באורח החיים אינו מספק ויש צורך בכלים נוספים בארגז הכלים של אנשי מקצועות הבריאות לטיפול בהשמנה.
לאור התפתחות ההבנה המורכבת של המנגנונים המובילים להשמנה התפתחה ההכרה כי ההשמנה הינה מחלה, ככל מחלה אחרת, וההצלחה בטיפול בה אינה תלויה במוטיבציה וביכולות האישיות של הילדים והמתבגרים. הפרעה במרכיבים שונים במנגנוני וויסות תחושות רעב ושובע בעלי חשיבות בהתפתחות השמנה בגיל הילדות וההתבגרות.
בכתבה זאת אביא בקיצור שני נושאים אשר הועלו בהרצאות במהלך הכנס: חשיבות הפעילות הגופנית בילדים ומתבגרים עם השמנה ותיאור ממצאי מחקר בינלאומי גדול אשר בדק מהם החסמים להצלחת טיפול בהשמנה בקרב מתבגרים.
השמנה ופעילות גופנית בגיל הילדות
בעת תהליך של ירידה במשקל, שאינו מלווה בפעילות גופנית יש ירידה של מסת שומן אך גם ירידה במסת גוף שאינה שומן (fat free mass = FFM). מצב זה הינו בעייתי מאחר ומלווה בירידה בקצב המטבולי הבזאלי וביכולות הפיזיות. נמצא כי ירידה במשקל המשולבת בפעילות גופנית יש שיפור ואף היעלמות של גורמי סיכון קרדיומטבוליים.
פעילות גופנית שגרתית מעלה את ההוצאה האנרגטית (energy expenditure) ומשרה תהליכים של אדפטציה באיברים שונים: כבד, כלי דם, שרירים, רקמת שומן ולב.
ניתן לסכם כי ברמה הסיסטמית פעילות גופנית שגרתית מובילה לאפקטים מיטיבים, כמו:
- עליה ביכולת האירובית
- עליה ברגישות לאינסולין
- שיפור באיזון הגלוקוז
- עליה ביכולת האוקסידטיבית
- ירידה בערכי טריגליצרידים
המשמעות של ההשפעות המיטיבות הינה ירידה בתחלואה הנלווית להשמנה כמו: סוכרת מסוג 2, כבד שומני, מחלות קרדיווסקולריות, התסמונת המטבולית, וכן בתמותה.
מה ידוע על הקשר בין פעילות גופנית והשמנה בגיל הילדות?
בילדים עם השמנה נמצאו בעיות בתפקוד הכללי: בעיות בהליכה, יותר נטייה להיפצע בזמן פעילות גופנית, תפקוד שרירים נמוך, בעיות בשיווי משקל, יותר כאבים במערכות שלד ושריר, איכות חיים נמוכה - הקשורה לרמת הבריאות הכללית וקיום גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים. בנוסף, נמצא כי ילדים עם השמנה מראים יכולות מוטוריות נמוכות, מהירות ריצה נמוכה ומוביליות תפקודית נמוכה.
כאשר השוו מספר פרמטרים שונים של פעילות גופנית בין ילדים בעלי משקל גוף תקין לילדים עם השמנה נמצא כי לילדים עם השמנה היו קשיים מוטוריים מרובים: בהליכה, ריצה, קפיצה, התכופפות ובעליה במדרגות. בנוסף, הילדים עם ההשמנה הרגישו שהם מסורבלים ומתנועעים באופן מוזר. כל אילו תורמים לירידה בדימוי העצמי ובאיכות החיים. מכאן, יש הרואים בהשמנה בגיל הילדות את "המוגבלות החדשה של גיל הילדות".
כך נוצר "מעגל קסמים מרושע" שקשה לצאת ממנו ודבר גורר דבר: השמנה מובילה ליכולת מוטורית נמוכה ובעיות בקואורדינציה, אילו מובילים לקושי בהליכה ויציבה לא תקינה. אילו מובילים לכאבים במערכת השלד ובשרירים, המובילים לירידה בפעילות גופנית, המובילה לירידה ביכולת הגופנית, אשר מובילה לירידה באיכות חיים הקשורה לבריאות וכך המעגל מסתובב לו וחוזר ומביא להחמרה נוספת של ההשמנה.
מחקרים הראו כי פעילות גופנית בקרב ילדים ומתבגרים עם השמנה מובילה ל: שיפור בהרכב הגוף, עליה ביכולות הגופניות ולירידה בגורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים.
ילדים ומתבגרים עם השמנה יכולים לשפר את היכולת הגופנית שלהם על ידי פעילות גופנית סדירה, כפי שהודגם במבחנים שונים הכוללים מרכיבים אירוביים ושל חוזק שריר.
במטה-אנליזה שבדקה השפעת פעילות גופנית בלבד (ללא מרכיב של תזונה היפו-קלורית או התערבויות משולבות תזונה ופעילות גופנית) על הבריאות בקרב ילדים עם השמנה נמצא כי תוכנית התערבות של 4-12 שבועות, למשך שעה בכל פעם, עם זמן כולל של פעילות גופנית מעל 1,500 דקות לפחות (60 שעות) בתקופת ההתערבות הביאה לשיפור בערכי HDL, גלוקוז בצום, אינסולין בצום, רגישות לאינסולין, שומן תוך-כבדי, לחץ דם סיסטולי ועובי האינטימה בקרוטיד – דבר המעיד על שיפור בתפקוד אנדותל כלי הדם.
הממצאים הללו תומכים בפרדיגמה של “Fat but Fit” גם בגיל הילדות: כושר גופני גבוה מהווה גורם נגד להשפעות השליליות של ההשמנה עם גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
הוצגה הצעה לשילוב של פעילות גופנית בבתי הספר, המיושמת כבר בחלק מבתי הספר באיטליה; הפסקות אקטיביות בכיתה:
- ססיות קצרות של פעילות גופנית, בדרך כלל על ידי מורים שעברו לכך הכשרה, בכיתות הלימוד הרגילות ובזמן השיעורים בכיתה.
- פעילות גופנית, בכל רמה של עוצמה כחלק מהשיעורים האקדמיים, או במהלך הפסקות קצרות בנות 5 עד 15 דקות בין השיעורים או בזמן מעבר מכיתה לכיתה.
- לתת אמצעים להפחית יושבנות ולהעלות את הפעילות הגופנית בקרב ילדים ומתבגרים במהלך שעות הלימודים.
מה אנחנו עדיין לא יודעים?
- מה כמות הפעילות הגופנית האופטימלית בילדים, משכה ועוצמתה המומלצת לשמירה על היתרונות הבריאותיים הכרוכים בפעילות גופנית?
- מה ההשפעות הבריאותיות של פעילות גופנית בעלת עצימות קלה ולמשכי זמן קצרים על הבריאות?
- מה סך ההשפעה של פעילות גופנית ויושבנות על הבריאות לטווח ארוך בקרב ילדים ומתבגרים.
לסיכום, נראה שיש חשיבות גדולה לפעילות גופנית סדירה בילדים עם השמנה. לפעילות גופנית השפעה מיטיבה על מרכיבים רבים ומטרתה אינה רק ירידה במשקל. בכל התערבות לירידה במשקל חשוב לכלול מרכיב של פעילות גופנית סדירה.
השמנה בעיניי המתבגרים, הוריהם והרופאים המטפלים: הצגת מחקר ה – ACTION TEENS
בספרות הרפואית קיים מידע מועט בלבד הנוגע לחוויות, האתגרים והצרכים של מתבגרים עם השמנה, של הוריהם והרופאים המטפלים שלהם. מחקר ה-ACTION Teens הינו מחקר בינלאומי, cross-sectional, מבוסס שאלונים אשר התקיים בעשר מדינות.
מטרת המחקר הראשית הייתה לבדוק את המחסומים לטיפול אפקטיבי בהשמנה במתבגרים. במחקר נשאלו מתבגרים עם השמנה, הורי מתבגרים (או המבוגרים האחראיים להם) עם השמנה ורופאים מטפלים.
המחקר התקיים במקסיקו, קולומביה, אנגליה, ספרד, איטליה, טורקיה, ערב הסעודית, טאיוואן, קוריאה הדרומית ואוסטרליה.
החוקרים בדקו תפיסות, גישות, התנהגויות וחסמים פוטנציאליים לטיפול אפקטיבי בהשמנה בקרב מתבגרים, הוריהם והרופאים שלהם. מטרה נוספת הייתה ליצור תובנות כדי ליצור פעולות לשיפור הטיפול, החינוך והתמיכה לבני נוער עם השמנה ולהוריהם. עוד מטרה הייתה ליצור פלטפורמה לתקשורת כדי ליצור שינוי בטיפול ובתמיכה בכל הקשור להשמנה בבני נוער.
המשתתפים אותרו מפורומים שונים באינטרנט. הגיוס עצמו נעשה באימייל ובחלק מהארצות על ידי פנייה טלפונית ישירה. השתתפו במחקר 5,275 מתבגרים עם השמנה (גיל 12 עד 18 שנים), 5,389 מבוגרים אחראיים למתבגרים עם השמנה ו-2,323 רופאים מטפלים (רופאי משפחה, רופאי ילדים ורופאים המטפלים במתבגרים עם השמנה). המשתתפים ענו על שאלונים אשר הורכבו מ-56 עד 69 שאלות. השאלונים נכתבו על ידי צוות רב מקצועי ותורגמו לשפות שונות.
השאלות נגעו בתחומים שונים בחייהם של המתבגרים: הרגשה כללית, הערכה עצמית, יחסם להשמנה, רצון לרדת במשקל ועוד. במחקר היו ממצאים רבים, אביא כאן את הנקודות המעניינות בעיניי:
- 57% מהרופאים ציינו כי לא קיבלו כל הכשרה מיוחדת לטפל בהשמנה בבני נוער.
- המשתתפים נשאלו לגבי המוטיבציה לירידה במשקל: הסיבה העיקרית בקרב המתבגרים (אצל 40%) היה רצונם להיות ב-better shape. לעומת זאת הרופאים (69%) חשבו כי הסיבה העיקרית הינה שיפור הדימוי העצמי וחיי החברה.
- המשתתפים נשאלו מהם החסמים לירידה במשקל: 38% מהמתבגרים השיבו כי הקושי העיקרי הינו חוסר היכולת לשלוט בתחושת הרעב. זו הייתה הסיבה השכיחה ביותר שדווחה על ידי המתבגרים. לעומתם, 93% הרופאים ציינו כי הרגלי אכילה לא בריאים ו-92% ציינו שחוסר בעשיה של פעילות גופנית מהווים את המחסום העיקרי לירידה במשקל.
- המשתתפים נשאלו לגבי שיחה בנושא המשקל בין הרופאים, המתבגרים והוריהם. 30% מהמתבגרים ציינו כי הרופא המטפל החל בשיחה בנוגע למשקל, בעוד ש-54% מהרופאים ציינו כי הם שהחלו שיחה על המשקל.
- 65% מהמתבגרים חשבו כי הם האחראים באופן מלא על ירידה במשקל ו-38% מהמתבגרים ציינו שבמידה וירדו במשקל יצליחו לשמר את הירידה.
- מקורות המידע של המתבגרים בנוגע להשמנה: מקור המידע העיקרי של המתבגרים הינו האינטרנט.
המחקר הראה בנקודות אילו ונוספות כי קיים פער בתפיסות בין מתבגרים עם השמנה, המבוגרים האחראיים עליהם והרופאים המטפלים. מכאן ניתן להסיק מספר דברים במטרה להקטין את הפערים הקיימים:
- לספק מידע אמין ומדויק הנוגע להשמנה והשלכותיה הבריאותיות ולא להסתמך על המידע הקיים ברשת, אליו חשופים רב המתבגרים.
- על אנשי מקצועות הבריאות הנפגשים עם בני הנוער הסובלים מהשמנה לסייע להם התגבר על התחושה כי הם לבדם במערכה לירידה במשקל. עלינו להסביר את המנגנונים המביאים להשמנה ומורכבותם ולהציע כלים לסייע בתהליך הירידה במשקל.
- נראה כי אנשי מקצועות הבריאות אינם מבינים מספיק את החסמים לירידה במשקל כפי שתופסים אותם המתבגרים: המתבגרים ציינו את חוסר היכולת לשלוט בתחושת הרעב כחסם העיקרי. עלינו להתייחס לכך בבואינו לטפל במתבגרים עם השמנה ולספק כלים להתמודד עם תחושת חוסר השליטה על הרעב.
- עלינו לשפר את ההכשרה לרופאי המשפחה ולרופאי הילדים המטפלים במתבגרים עם השמנה ולספק כלים לטיפול. לנו האחריות לעזור למתבגרים לרדת במשקל.
- המחקר הצביע על הבדלים משמעותיים בתפישות הנוגעות לאספקטים שונים לגבי השמנה בין המתבגרים, הוריהם והרופאים המטפלים. נראה כי יש מחסום בתקשורת הגורם אף הוא למתן טיפול לא טוב מספיק למתבגרים עם השמנה.
החסרונות העיקריים של המחקר הינם האופי הרוחבי של המחקר וכן כי נתוני הגובה והמשקל ניתנו על ידי המשתתפים עצמם. חוזקות המחקר הינן המשתתפים ממדינות ומתרבויות שונות דבר היכול לתת יכולת להסיק מסקנות כלליות ומספר המשתתפים הגדול במחקר.
לסיכום, קיימים פערים רבים בתפיסת ההשמנה על ידי המתבגרים, המבוגרים האחראיים להם והרופאים המטפלים. הפערים הללו עלולים לחבל בתהליך הירידה במשקל ועלינו למצוא דרכים להקטין את הפערים הללו.
רשימת ההרצאות אשר סוכמו כאן:
Physical activity in childhood obesity – Giuliana Valerio (Napoli, Italy)
ESPE Symposium 2022 – An ACTION to take to improve lives of adolescents living with obesity (Novo Nordisk Satellite Symposium)
IL22SX00087
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות