מגזין

מלאכים בלבן ורשלנות רפואית בימי קורונה

בכמה מדינת בארה"ב העניקו כבר לרופאים המטפלים בחולי הקורונה חסינות מפני תביעות רשלנות רפואית הקשורות באבחון ובטיפול | עורכי הדין לא ממש אהבו את היוזמות החדשות הללו וראו בצווים פגיעה קשה בזכויות החולים | איך מיישבים את הדילמה בישראל?

צוות רפואי במחלקת קורונה בישראל. צילום: נתי שוחט/ פלאש

Physician: One upon whom we set our hopes when ill and our dogs when well (Devil's Dictionary, 1911)

בעת האחרונה היתה עדנה לאנשי הרפואה שזכו להוקרה ולכבוד - בזכות ולא בחסד. הכיצד קרה המהפך וחוסר אמון לעתים ברופא נסק להערצה? אין מנוס מלהודות בעובדות: העם היושב בציון היה מרותק למסכים במטרה לשמוע ולדעת לאיזה כיוון נוטות העקומות, אם לחיים ואם חלילה למוות. פשוטו כמשמעו. תחושת חרדה זו של החולים הפוטנציאלים תורגמה לספונטניות של הצדעה ומחיאות כפיים מהמרפסות בקומות העליונות, ואף למעלה מזה - נערכה הצדעה מהרקיע בצורת מטס אקרובטי בחג המשמעותי והמרגש ביותר שיש לנו בשנה, יום העצמאות.

התודה הגדולה לא היתה סלקטיבית וכוונה באופן כן ואמיתי לכל רופא ואחות באשר הם,  מכורח ההילה שאפפה את המקצוע. כי ככה זה בחיים כשאתה מאוד דואג. אלה שטיפלו יום וליל, שבתות וחגים, בחולי הקורונה אכן ראויים לכבוד שרוחש להם הציבור. הוקרה שכזו היא "הכרת הטוב", שהינה ערך חינוכי ממדרגה ראשונה בחייו של אדם. להודות למי שהיטיב עימו.

ואני, רופא נוירוכירורג שהתמסרתי לרפא ולהקל על סבלם של החולים מהלך שנות דור, כעת (בעוונותיי) עוסק בתביעות רשלנות רפואית, אנא אני בא? היעלה על הדעת להגיש תביעות נזיקין נגד אנשי הרפואה שלא אבחנו פעם ואולי פעמיים את החולה שבא אליהם עם תלונות "ביזאריות" של איבוד חוש הטעם והריח, מלווה בחום, סברו שמדובר במחלה אחרת ולא עלו על כך שמחולל המחלה הוא זה המכונה COVID-19 (כשרק כעבור שבועיים פורסמה בספרות המקצועית הסתמנות כזו של המחלה) ובשל כך הלכה לעולמה אמא לילדים קטנים. הגם שלרופא/ה יש ביטוח מקצועי שידאג לתשלום הפיצוי והגם ששמם של הרופאים לא יוזכר בכתב התביעה, עדיין קשה לי הדבר.

מדובר בסוגיה המעלה מחד שאלה אתית חברתית ומאידך תובנה מקצועית משפטית הדורשת ללא ספק ליבון. הציניקנים יאמרו, תלוי מאיזה צד של המתרס אתה נמצא. האם אתה רופא שעומד בקו הראשון בטיפול בחולי הקורונה? האם אתה רופא שפרש לגמלאות אך ביקשו ממך לשוב לתפקידך וברור שלפחות מבחינת הגיל אתה בסיכון גדול מהרופאים הצעירים, ובכל זאת אתה לובש את בגדי המיגון ונכנס פנימה לחולי הקורונה כי אי אפשר לתת רק לצעירים להסתכן? הלב נקרע נוכח גילויי המופת הללו שמיד מביאים אותך לדמות את הגיבורים בשדה הקרב (ככלל נוהג החיים שבאותם אנשים עסקינן). נגד מלאכים בלבן אלה ניתן להגיש תביעה?

ואם האינטרס שלך שתוגשנה תביעות רשלנות, האם מדובר יהיה בכפיות טובה לשמה, בתשלום רעה תחת טובה? או שמא לא צריך להיסחף. עולם ינהג כמנהגו ויהיו משפטנים שיסברו כי מדובר בעיקרון יסוד של תורת הנזיקין של "השבת המצב לקדמותו".

אחד ההסברים לתמותה היה שהחולים הגיעו לטיפול כשכבר היו בעיצומה של "הסערה הציטוקינית" ולא ניתן היה להשקיט את מימדי הדלקת הגבוהים. לו היה מגיע יומיים-שלושה קודם, יטענו המומחים, מצבו היה שונה ובסבירות גבוהה היינו מרפאים אותו. עוד יקבעו כי למרות שמדובר בזיהום, החולה הלך לעולמו היות שטופל על ידי רופאים שאינם מומחים במחלות זיהומיות

התרופה לעוולה היא פיצוי כספי. כך יפוצו הילדים היתומים שאביהם נפטר ומטה לחמם נשבר, אם ניתן יהיה להוכיח שהמזיק התרשל בכך שלא דאג לאבחן ולטפל בזמן באבא שסבל מהCOVID-19. את הראיה הזו יספק כמובן רופא לאחר שיבדוק היטב את הנתונים בתיעוד הרפואי וישמע את הסיפור מבת הזוג, שכן לא ניתן להגיש לבית המשפט תביעה ללא חוות דעת של רופא שיסביר את ההתרשלות ואת הקשר הסיבתי לנזק. אם כך יהיה, נימצא במצב שאם לא די לנו בצרות שגורם וכבר גרם הנגיף –שעדיין אין ראיות רפואיות מבוססות איך לדכא אותו – וכבר צצו קריאות לציבור בישראל מצד עורכי דין המייצגים נפגעים, לשקול אפשרות תביעה נגד גופי הבריאות למיניהם.

הטענות כנגד הרופאים עשויות להיות רבות ומגוונות, פרי מוחם של רופאים – שככלל עושים מלאכתם נאמנה – שאת שירותיהם שכרו עורכי הדין המתמחים ברשלנות מקצועית של ארגוני הרפואה. למשל, האם המחלה אובחנה בזמן ובהתאם לכך האם ניתן הטיפול הנשימתי התומך בזמן. שכן, אחד ההסברים לתמותה היה שהחולים הגיעו לטיפול כשכבר היו בעיצומה של "הסערה הציטוקינית" ולא ניתן היה להשקיט את מימדי הדלקת הגבוהים. לו היה מגיע יומיים-שלושה קודם, יטענו המומחים, מצבו היה שונה ובסבירות גבוהה היינו מרפאים אותו. עוד יקבעו כי למרות שמדובר בזיהום, החולה הלך לבית עולמו היות שטופל על ידי רופאים שאינם מומחים במחלות זיהומיות, ועוד.

בימים האחרונים גם נשמעים קולות רמים, במיוחד מצד המערכת הרפואית, על הזנחה של חולים הלוקים במחלות אחרות והידרדרות במצבם על חשבון ההיערכות (המוגזמת לטענתם) לחולי הקורונה. האם גם לחולי לב או לכאלה שלקו באירוע מוחי על רקע זה תעמוד זכות לתבוע את נזקם?

מאידך, היו עורכי דין אחרים – גם הם מתמחים ברשלנות רפואית – שיעצו לציבור בנושא הקורונה וכיוונו לתביעות נזיקין נגד "כולי עלמא" אך בפירוש לא נגד הרופאים. עורכי דין אלה לא הרהיבו עוז לבוא חשבון עם משרד הבריאות או עם הצוותים הרפואיים. וכך יעצו: במידה שאדם נדבק בקורונה במקום עבודתו וניזוק, ייתכן שישנה זכות תביעה נגד המעביד בעילה של רשלנות או הפרת חובה חקוקה, על נזקיו. כל זאת כמובן אם ניתן להוכיח שהמעביד הפר את הוראות משרד הבריאות.

ומה בארה"ב? שם, שלא כדוגמת ישראל, אכן הוירוס היכה ללא רחם מול אוזלת יד בשלב הראשוני של מערכת הבריאות. כפועל יוצא עד מהרה התפתח חשש של אחיות ורופאים מתביעות רשלנות היות שהם טיפלו בחולים כמו בטיפול נמרץ, כך שהפעולות להן נדרשו לא היו מוכרות להם. בישראל, החשש הזה לא היה קיים, כיוון שגם ללא משבר, מנשימים חולים במחלקות הפנימיות.

בפנסילבניה אמר נציג רופאים: "אנחנו בעיצומו של מצב בלתי רגיל וחדש לחלוטין ואנחנו מעורבים בנעשה עמוקות. אין לנו תשובות לכל השאלות הקשורות במחלה, באבחון ובטיפול. לכן, אל לרופאים המטפלים ולאנשי הצוות שעובדים לידם לחשוש מפני תביעות רשלנות רפואית שעלולות להיות מוגשות בעודנו מנסים במסירות עליונה להציל חיי אדם"

לפיכך, במספר מדינות בארה"ב – ערש התביעות ברשלנות רפואית – וכיאה לגוף פרופסיונלי, הזדרזו נציגי ציבור הרופאים לנקוט ב"רפואה מונעת" או נכון יותר בצעדים למניעת תביעות נגדם. הם פנו למושלי המדינות בתביעה להעניק לצוותים הרפואיים המטפלים כיום בחולי הקורונה חסינות מלאה מפני תביעות רשלנות רפואית הקשורות באבחון ובטיפול.

בניו יורק ובאילינוי הזדרזו מיד לפרסם צווים מנהליים בעניין זה ורופאים הביעו תקווה שבמדינות אחרות ינהגו כך. בפנסילבניה אמר נציג רופאים כי "אנחנו בעיצומו של מצב בלתי רגיל וחדש לחלוטין ואנחנו מעורבים בנעשה בו עמוקות. אין לנו תשובות לכל השאלות הקשורות במחלה, באבחון ובטיפול. לכן, אל לרופאים המטפלים ולאנשי הצוות שעובדים לידם לחשוש מפני תביעות רשלנות רפואית שעלולות להיות מוגשות בעודנו מנסים במסירות עליונה להציל חיי אדם". אכן, מילים כדורבנות.

ברם, עורכי הדין המתמחים ברשלנות רפואית בארה"ב לא ממש אהבו את היוזמות החדשות הללו וראו בצווים פגיעה קשה בזכויות החולים. לגבי דידם נראה כי ייתכנו תביעות בעילות שונות כמו הזנחה של בתי החולים וספקי בריאות אחרים לאבחן ולטפל בזמן בחולים, וכמו כן לדאוג למלאי הולם של מכשור רפואי כמו מנשמים, תרופות הרדמה וכדומה.

כדי שתתקבל תביעה נגד צוות רפואי בעידן הקורונה, המקרה חייב להיות יוצא מן הכלל קיצוני בחומרת רשלנותו, תוך סטייה קשה מסטנדרט טיפולי מקובל. צפוי גם קושי בשכנוע בית המשפט בקשר הסיבתי לנזק לאור היעדר תרופות "בדוקות" נגד הנגיף או חוסר בראיות מבוססות מהספרות הרפואית שלא היו קיימות קודם למשבר

עוד הם מציינים מקרים של חולים שאובחנו כנשאים של הוירוס אך לא היו "חולים מספיק" על מנת שיאשפזו אותם, ונאמר להם על ידי הרופא להסתגר בביתם. ברם, גורלם של חלק מהם לא שפר עליהם והם נפטרו בבית. משמעות הדבר, לפחות בכמה ממדינות ארה"ב, שהרופאים המסכנים עצמם בטיפול בחולי הקורונה יהיו כעת בסכנה גדולה יותר של תביעות נגדם.

איך מיישבים את הדילמה בישראל? כרופא וכעו"ד אני סבור כי יש מקום להבין את הניזוקים לממש זכות מוקנית של תביעה בנזיקין, על אף ה"אי כבוד" לכאורה שיתרחש ותחת הכרת הטוב לצוות הרפואי. אצטרף בנסיבות המיוחדות לאלה שיגידו לא לתקנות, ולו זמניות, או לחקיקה בנושא שתמנע תביעות. במידה שאכן תהיינה, כל מקרה צריך יהיה לידון לגופו. מטבע הדברים נוכח האמור לעיל, תביעות סרק או כאלו לא הגיוניות, במידה שתוגשנה, יידחו.

על מנת שבית המשפט יקבל תביעה נגד צוות רפואי בעידן משבר הקורונה, המקרה חייב להיות יוצא מן הכלל קיצוני בחומרת רשלנותו, תוך סטייה קשה מסטנדרט טיפולי מקובל, מה עוד שצפוי קושי בשכנוע בית המשפט בקשר הסיבתי לנזק לאור היעדר תרופות "בדוקות" נגד הנגיף או חוסר בראיות מבוססות מהספרות הרפואית שלא היו קיימות קודם למשבר.

נושאים קשורים:  ד"ר אבי רובינשטיין,  רשלנות רפואית,  מגיפת הקורונה,  קורונה,  חדשות,  תביעה,  מגזין
תגובות
אנונימי/ת
04.06.2020, 17:34

בישראל יש לתבוע את האחראים לכך שחולי בקורונה נבדקו ונמצאו גבוליים ונשלחו לבתי אבות ושם הדביקו גם את חבריהם. ובמיוחד כי עשו עוולה זאת בניגוד להמלצת מנהלי המעבדות הרפואיות.

אנונימי/ת
05.06.2020, 12:02

מחלת הקורונה ככל המחלות. לעובדה שהיא מידבקת מאוד אין שום קשר לכך שמבחינת הידע הרפואי הנכון להיום אין יתרון ממשי לאף מודל טיפולי מיוחד ואף אין ערך של ממש בגילוי מוקדם. הבעיות העיקריות בהתנהלות אינן פרטניות אלא ציבוריות, ההחלטות על סגר, או חזרה ללימודים. באחריות להחלטות אלו צריכים לשאת עובדי הציבור, אבל לא ברמה האישית כמובן. לדעתי קלינאי כושל יהיה רופא כושל בכל מה שיעשה, ולכן בדיקה מעמיקה של נתוני תמותה מפרקטיקות עשויה להצביע על קלינאי כושל. עוד לפני שתובעים אותו לשלם כסף חשוב להוציא אותו מהפרקטיקה ולמנוע נזקים נוספים לחולים שלו.

אנונימי/ת
05.06.2020, 13:26

תודה לד״ר רובינשטיין על כתבה מחכימה. לוואי שהאל יאיר את עיני הרופאים והם לא יעשו טעויות. זה יהיה קצת קשה אחרי היעדר שינה של 24 שעות

אנונימי/ת
05.06.2020, 19:41

המצב המיוחד של מגפת הקורונה לא ימנע את תביעות הרשלנות הרפואית. בתי המשפט יפסקו תמיד כדי שהיתומים יקבלו פיצוי שיאפשר קיום (מבחן הכיס העמוק) גם ללא הודאה באשמה.
כמו תמיד העיקר הכסף.

אנונימי/ת
05.06.2020, 22:06

יש להעניק חסינות מתביעות רשלנות לרופאים במדינת ישראל מבלי קשר לקורונה. חסינות זאת קיימת גם במדינות אחרות בעולם. בארץ רק לשופטים יש חסינות כנגד רשלנות. במה הם נעלים על פני הרופאים?

אנונימי/ת
05.06.2020, 22:13

אני מצפה לתביעה ייצוגית ע"י אירגוני חולים כנגד המדינה על רשלנות בניהול מע' הבריאות המנוהלת בניגוד לכל הידע בכך שמאפשרת ביודעין הפעלת מחלקות בתפוסה של יותר מ-100% בידיעה וודאית שצפיפות כזאת מגבירה את הזיהומים הצולבים ובכך מסכנת את המאושפזים בסיכויי מיתה גבוהים יותר, מגבירה את האלימות, מעלה הסיכויים לטעויות בשל לחץ עבודה וכו', וכו'. דר' רובינשטיין- לתביעה כזאת היית מוכן לתת יד?
אח מוסמך.

אנונימי/ת
06.06.2020, 08:56

אשמח אם תסביר את כוונתך.
המדינה זה לא איזה גוף צרכני או מפעל שגרם נזק כלכלי ללקוחות, כך שכלל אינני בטוח שתביעה ייצוגית נגד המדינה בכלל אפשרית מבחינת החוק.
שנית, גם אם תביעה יצוגית נגד המדינה אפשרית- הרי הפיצוי הכספי לכל אדם בתביעה יצוגית הוא מזערי, וממילא כיוון שיוצא מאוצר המדינה, ימומן על ידי משלם המסים - כך שהיחיד שירוויח כאן הוא התובע ועו"ד שלו.

אנונימי/ת
06.06.2020, 00:09

מסתמן שבמולדת מגפת התביעות על רשלנות רפואיות מתחילה מגמה של הדברת מגפה זו.
הניזוקים העיקריים מכך יהיו עורכי הדין והמומחים הרפואיים המסייעים בידם ב'חוות דעת' מתאימות. מקור פרנסתם ייגדע. האם צריך לשקול פעימה מיוחדת עבורם?

אנונימי/ת
06.06.2020, 04:25

1- מבחינת סימפטומים יש דימיון רב בין תסמיני הקורונה ל-ARDS. הטיפול במונשם ARDS מחייב מומחיות ספציפית וניסיון רב של רופא טיפול נמרץ. בשיא המשבר לא היו מספיק רופאים ( לפחות בחו"ל לפי התיאורים) מומחים והטיפול ניתן בידי רופאים מתחומים אחרים שהוכשרו בזמן קצר לכך. התוצאה בין היתר התבטאה באחוזי התמותה הגבוהה של מונשמי קורונה. אז הציון הגבוה לרופאים הוא במקומו, אבל למקצוע הרפואה הציון שואף לאפס.

06.06.2020, 16:21

הגיע זמן שכל התביעות על רשלנות רפואית יוסדרו על פי המודל של תאונות הדרכים. אם חולה נפגע עקב טיפול רפואי לקוי - יקבל את הטיפול על פי הנזק שנגרם לו, ויוכל לקבל פיצוי על פי קריטריונים מוגבלים, ממש כמו מי שנפגע בתאונת דרכים וזאת ללא קשר לאשמה של מאן דהו.
מידת התרשלותו של רופא שהתרשל תעבור הערכה בנפרד, והוא יענש במידת הצורך על העניין, ממש כמו נהג שעבר באור אדום.
באופן כזה רופאים יוכלו לעסוק ברפואה מיטיבה ולא ברפואה מתגוננת, ותעשיה מיותרת של עורכי דין תאבי בצע הניזונים מאחוזים מפיצויי עתק על רשלנות תעבור מן העולם.
כבונוס גם התעשיה של ביטוחי אחריות מקצועית לרופאים תוזל משמעותית (או תיעלם).
המצב האבסורדי היום בארה"ב הוא שאת תשלומי הפיצויים המופרכים שמקבלים נפגעי הרשלנות הרפואית מגלגלות חברות הביטוח על הרופאים בצורת פרמיות ביטוח מפולפלות, וכך כולם מפסידים. הרפואה מתגוננת עם בדיקות שלא תמיד נחוצות, חברות הביטוח מגלגלות סכומי עתק, הרופאים משלמים וגובים את זה מהחולים בהעלאת מחירי הטיפול מה שגורם לחולים להימנע מלבקש עזרה במחיר יקר כל כך. היחידים שמרויחים הם עורכי הדין המדברים על "זכויות של חולים".

11.06.2020, 15:30

צודק מאד.

אנונימי/ת
08.06.2020, 03:29

אני בהלם מעזות המצח של הכותב ששנים תובע רופאים קולגות לשעבר בשביל כסף והוא עדיין מנסה להטיף לנו מוסר ! לא יאומן

נהנתי לקרא את הניתוח המרשים של הרופא מול העו"ד. רק שלא הבנתי על איזה ניסיון קודם, ספרות, בסיס מדעי ניתן להתבסס. הרי לפני 6 חודשים לא הייתה מחלה ולא הייתה מגפה ולא היה הידע והניסיון.
נראה לי שלתבוע בקורונה דומה הדבר לתביעה ההתפרצות הר געש, או צונממי, או פגיעת מטאור גדול בכדור הארץ.
אבל היכן שהכסף מדבר שותקים חכמים.
ולדעתי הפיתרון לכול בעיות התביעות בעקבות קורונה בפרט וכול תביעות ברשלנות בכלל במערכת הבריאות? כמו בתאונות דרכים. שיטת אין אשמה. יש פיצויים עבור התאונה ואם יש אשמת גורם תורם זה יופנה למערכת הבקרה של משרד הבריאות או מערכת בודקת אחרת. מהרגע שזה יתנהל הדרך האחרת (אין אשמה) העלויות ירדו באחוזים ניכרים.

28.06.2020, 20:20

תודה לך אבי היקר.
מגיפה עקב וירוס חדש ולא ידוע היא אכן אירוע בלתי צפוי שצריך להתייחס אליו כאל כוח עליון. הרופא במקרה זה מגיש עזרה כמיטב הבנתו ובהתחשב ב(חוסר) הידע הכללי. אולי "כלל השומרוני הטוב" נוקט כאן? בכל אופן אם מדובר בהסדרה חוקית הצעתו של ישראל אייליג (no-fault insurance) הגיונית ונכונה.
(ד.א. איך מתייחס החוק לאדם שסרב ללבוש מסיכה והדביק אדם אחר?)