דעות

אחרי החגיגות על הקמתו של המרכז הרפואי החדש בדרום, יגיע הקניבליזם

לאור מצוקת כוח האדם המקצועי הקיימת כבר כיום, מי יעבוד בבית החולים החדש בנגב ביום שייפתח? מפואר ומתקדם ככל שיהיה, מאיפה יגיעו מאות רופאים בכירים, מתמחים, אחיות ואנשי צוות רפואי?

בית החולים סורוקה בבאר שבע. צילום: פלאש 90

לאחר שנים של ויכוחים, התנגדות משרד האוצר ודיונים ממושכים בוועדות התכנון, נפל הפור. בתחילת דצמבר 2019 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הקמתו של בית החולים ציבורי החדש בבאר שבע. בית החולים צפוי לכלול 1,900 מיטות אשפוז, מהן 1,000 מיטות אשפוז כללי והיתר אשפוז בתחום בריאות הנפש, שיקום וגריאטריה.

אין חולק על החשיבות הרבה שיש לפתיחת בית חולים חדש שצפוי לתת מענה לצרכים המתפתחים של תושבי הנגב, כמו גם לצמצום חלק מהפערים הקיימים בתחום הבריאות. אולם, ומבלי לקלקל את החגיגה, חשוב לשאול שאלה קטנה אך קריטית: לאור מצוקת כוח האדם המקצועי הקיימת כבר כיום, מי יעבוד בבית החולים החדש ביום שהוא ייפתח? מפואר ומתקדם ככל שיהיה, מאיפה יגיעו מאות רופאים בכירים במגוון תחומי התמחות; מתמחים; אחיות ועוד?

ככל שמערכת הבריאות לא תתעשת ובמהירות בתקופה שלפני פתיחת בית החולים החדש, אנו צפויים לחזות בקניבליזם של בתי החולים. כזה שכולנו נצא ממנו מופסדים.

נכון להיום, ולמרות שכמעט כולם מבינים את גודל הצרה, מערכת הבריאות לא נערכת כראוי מבחינת הכשרת עתודות כוח אדם מקצועי (רופאים ואחיות, אך לא רק). לכן זה רק עניין של זמן עד שתתחיל מלחמה אגרסיבית לגיוס כוח אדם מקצועי בין בית החולים שיקום בנגב ובין כל יתר בתי החולים באזור המרכז והדרום. זהו מאבק על משאב חיוני שבלעדיו אין לבית החולים זכות ואפשרות קיום ושכבר כיום נמצא במחסור אקוטי; מאבק שמאיים להותיר את כל בתי החולים מדממים ונכים, ובפרט את בית החולים סורוקה בבאר שבע.

כבר היום המחסור בכוח אדם מקצועי נהפך לאחד האיומים הכי משמעותיים על התפתחותה התקינה של מערכת הבריאות ויכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד (גידול והזדקנות האוכלוסיה). כך לדוגמה, מנתונים שפרסם ארגון OECD בדצמבר 2019 עולה כי ישראל היא המדינה היחידה בארגון שחוותה בשנה החולפת ירידה בשיעור הרופאים (3.1 רופאים ביחס ל-1,000 תושבים, לעומת 3.5 בממוצע מדינות ה-OECD).

נתון מטריד נוסף הוא שיעור גבוה מאוד של רופאים שחצו את גיל 55 (50% בישראל לעומת 34% בממוצע מדינות ה-OECD) ושבעשור הקרוב צפויים לצאת לפנסיה. נתונים אלה מסמנים את הדרמה שעוד עתידה להתרחש במערכת הבריאות הישראלית.

בנוסף, חשוב להפנים כי את שמיכת כוח האדם יש להגדיל, ולא רק למשוך מצד לצד תוך קריעתה ושחיקתה. לכן, ולאור העובדה שהכשרת כוח אדם מקצועי ובעל ניסיון אורכת זמן רב יחסית, בתחום הבריאות כל תכנית ליצירת כוח אדם תוספתי חייבת להתחיל לפחות עשר שנים טרם יפתח בית החולים החדש את שעריו. הרי לא יעלה על הדעת שעם פתיחתו בית החולים החדש יתבסס רובו ככולו על העסקת מתמחים צעירים בשנתם הראשונה. תושבי הפריפריה זכאים לשירותי רפואה איכותיים, מגוונים ומצוות רפואי וסיעודי מנוסה ומיומן.

אז במקום למשוך את השמיכה מצד לצד (בדומה למה שחוותה מערכת הבריאות עם פתיחת בית החולים אסותא אשדוד), חייבים משרדי הבריאות והאוצר לגבש תונית חירום לאומית מתוקצבת להגדלת שמיכת כוח האדם המקצועי בצורה משמעותית. כוח אדם שיהווה עתודה מקצועית ליום שבית החולים החדש בנגב יפתח את שעריו.

כך לדוגמה, יש להגדיל את מכסת הסטודנטים שלומדים רפואה וסיעוד בישראל; יש להרחיב את השדות הקליניים הקיימים, ובכלל זאת לשלב כשדה קליני גם בתי חולים פרטיים בעלי נפח פעילות משמעותי (לדוגמה אסותא רמת החיל והרצליה מדיקל סנטר); חובה להרחיב בצורה משמעותית את מסגרות ההתמחות בקהילה (פרק זמן ותחומי התמחות) ועוד.

מערכת הבריאות הישראלית חייבת לגבש בדחיפות עתודות כוח אדם מקצועי בראייה לאומית, ארוכת טווחה ובהתאם לצרכים המתפתחים ולאתגרים הצפויים.

(המאמר פורסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  ד"ר עדי ניב יגודה,  דעות,  בית החולים ע"ש שמעון פרס,  בית החולים סורוקה,  מצוקת כוח אדם,  מחסור ברופאים,  חדשות
תגובות
15.01.2020, 20:08

שוב אותה טעות נדושה ושחוקה. בישראל לא חסרים רופאים ואחיות אלא תקנים לרופאים ואחיות. פקח עינייך וראה סטאז'רים טובים שסיימו לימודיהם בארץ ובמקומות טובים מחוץ לארץ וממתינים לתקני התמחות ואפילו במקצועות שאינם נחשבים כה מבוקשים.

אנונימי/ת
16.01.2020, 09:38

הסופרפארמים מאויישים ברוקחים שחלקם הגדול למדו במזרח אירופה. בתי חולים בפריפריה גם כן. כעת מגיע הרגע של הבדווים שיאיישו משרות רופאים וכיוב' לאחרונה התעוררו ספיקות לגבי תקפותם של ניירות לחמודים מכל מני מקומות ברחבי עולמנו

אנונימי/ת
16.01.2020, 09:44

בנעורי הרפואיים עבדתי בתל השומר.למדתי להכיר את דר חיים שיבר (שיבא) ותעלוליו השונים.
הוא היה קצין רפואה ראשי ומנכל משרד הבריאות ושוב מנהל מחלקה פנימית ושוב במשרד הבריאות. והיה נוהג להורות לנו לא לשחרר ולאשפז במסדרנות כי יש ביקורת ממשרד הבריאות. רק ככה יהיה תקציב לביהח

אנונימי/ת
16.01.2020, 13:45

אני ראיתי מנהלי מחלקות שמתנהלים כך גם בשנות האלפיים (ולאו דווקא בפנימית, אבל במחלקה התשלום נעשה לפי ימי אשפוז)

שנים מדברים על בתי חולים נוספים בפריפריות. אז מדברים. ב2015 הוחלט בממשלה על הקמת בית חולים בנגב. אז מה ? עכשיו החליטו על בי"ח של 1900 מיטות. כמה בתי"ח כאלו גדולים יש בארץ? אז שאין. כמה בתי"ח כאלו גדולים יש במזרח התיכון ? אז אין. ואין גם שום סיכוי שאצלנו יהיה. ואם יבנו, כמה שנים זה יקח ? 15 או 20 שנה. יותר מידי זמן. אולי בעצם עבודה בעיניים ? וכול זאת בלי להכנס לשאלות כוח אדם רופאים, אחיות, טכנאים וכול כוח אדם מקצועי. בקיצור תוכנית בדיחה שמתאימה לתקופת בחירות. אפשר גם לעשות וונטילטור בגג ולהעביר את הבי"ח יעבור ממקום למקום. להתעורר ידידי, עבודה בעיניים.