דעות

במקום לכבות שריפות, הגדילו את המימון הציבורי למערכת הבריאות

במקום לתקצב כראוי את מערכת הבריאות מלכתחילה עם תכנון קדימה, הממשלה מעדיפה לשחוק את בתי החולים ולהוריד את רף הטיפול הרפואי ורק אז לדון בדחיפות בתכנית הצלה

המתנה בתורים. "הגיע הזמן לעשות שינוי ולתת לאזרחים את מה שמגיע להם". אילוסטרציה

נוכח גירעונות העתק של בתי החולים בישראל, הממשלה נאלצת להכניס את היד לכיס, וזה לא בהכרח דבר רע. אם הפוליטיקאים, שקובעים את סדר העדיפות הלאומי, לא מציבים את מערכת הבריאות בראש, אולי המציאות הגירעונית המתפתחת בשטח היא זו שתכפה על הממשלה להגדיל דה-פקטו את המימון הציבורי.

דו"ח שנתי שמפרסם משרד הבריאות חושף את עומק הגירעונות של קופות החולים ובתי החולים בישראל לשנת 2017. דו"ח שממנו עולה עד כמה בתי החולים מהווים משקולת תקציבית כבדה על קופות החולים. רק בפרמטר של תפעול בתי חולים זינק בשנת 2017 הגירעון של שירותי בריאות כללית לכ-2.513 מיליארד שקל (1.951 מיליארד שקל בשנת 2016), ומכבי שירותי בריאות רשמה הפסד בסך של 113 מיליון שקל מהפעלתו של בית החולים אסותא באשדוד (גירעון שהוסיף לגדול ב-2018).

גירעונות עתק, שבפועל מתורגמים לשחיקה בהיקף ובאיכות השירותים הרפואיים ופגיעה קשה בתנאי האשפוז בישראל. כיום המציאות האשפוזית במחלקות רבות אינה ראויה. מציאות שכוללת מבנים מוזנחים, צפיפות איומה בתוך החדרים, מיטות במסדרונות, זיהומים שחוגגים, תת תקינה (כוח אדם) ועוד.

אז אם בשם שיפור סטנדרט האשפוז לציבור החולים בישראל, שלא לומר התאמת המצב במחלקות האשפוז למציאות טיפולית ראויה, הגירעונות התופחים ייאלצו את ממשלת ישראל להשקיע בבתי החולים כסף ציבורי מחוץ למסגרת התקציב מתוכנן - דיינו.

כדוגמה לסטנדרט אשפוז ראוי יש להביט על בית החולים אסותא אשדוד, שנבנה באישור מדינת ישראל ושמציב במערכת הבריאות סטנדרט אשפוז ציבורי גבוה ומבורך, תוך שהוא שם לעצמו מטרה: אין חולים במסדרון. זהו סטנדרט אשפוז גבוה, שאליו יש למשוך את המערכת הציבורית ושראוי היה כי ממשלת ישראל תאמץ אותו כתכנית אסטרטגית מתוקצבת בכל בתי החולים הציבוריים בישראל, ממשלתיים ולא ממשלתיים כאחד. חובתה של הממשלה כלפי הציבור לשמור על יציבות כל בתי החולים ולהבטיח תנאי אשפוז הולמים לכלל מערכת הבריאות הציבורית.

בפועל, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שבית חולים ציבורי פלוני יקרוס, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבתי חולים ציבוריים מרכזיים. מכאן שבכל מקום שבו בית חולים ציבורי נכנס למצוקה תקציבית חריפה שמאיימת על המשך פעילותו, נכפה על ממשלת ישראל להכניס את היד עמוק לכיס ולהזרים כספים. כי במעין היגיון מעוות, במקום לתקצב כראוי את מערכת הבריאות מלכתחילה (תוך מתן אפשרות לתכנון קדימה), המציאות מלמדת שהממשלה מעדיפה קודם לשחוק את בתי החולים ולהוריד את רף הטיפול הרפואי, ורק אז לדון בתכנית הצלה לבית חולים ספציפי או להתכנס לדיון דחוף על מצבם הפיננסי הרעוע של בתי החולים. בדיוק כפי שהתרחש בדיון מיוחד שנערך בוועדת הכספים (8.8.2018) במסגרתו דובר שבתי החולים הציבוריים זקוקים לתוספת תקציבית חיונית של כמיליארד שקל.

(המאמר פורסם לראשונה ב"גלובס")

נושאים קשורים:  עדי ניב-יגודה,  גירעון בתי החולים,  גירעון קופות החולים,  גירעון תקציבי,  חדשות,  מימון ציבורי,  דעות
תגובות
 
אנונימי/ת
26.08.2018, 23:08

שוב ושוב מתפרסמים פה אותם מאמרים עם אותו תוכן.