מאז הסכם הרופאים ב-2011 עבר המרכז הרפואי לגליל בנהריה מהפכה. בזכות עידוד רופאים לעבוד בפריפריה קלט בית החולים מעל 100 רופאים נוספים, פתח חמש מחלקות חדשות, הרחיב שירותים לאוכלוסייה אותה הוא משרת והעלה תפוקות. בביקורת פתע שערך לאחרונה משרד הבריאות בבית החולים נמצאו ליקויים תפעוליים, אולם עורכי הביקורת הדגישו שליקויים אלה לא פגעו בטיפול בחולים.
עוד בעניין דומה
למרות כל אלה, הוחלט במשרד הבריאות, מסיבות לא ברורות, לזמן את מנהל בית החולים לשימוע משמעתי בשל הגירעון התפעולי של בית החולים תחת ניהולו.
בשל שיטת התקצוב הקלוקלת של מערכת הבריאות, שגזלה ממערכת הבריאות כ-19 מיליארדי שקלים ב-22 השנים האחרונות, הגדיל בית החולים את הגירעון התפעולי - הן בשל עליית הוצאות השכר עקב הקליטת המסיבית של רופאים, והן בשל הגידול בהוצאות עקב העלאת התפוקה, וזאת בלי להזכיר את הטיפול בפצועים הסורים, בעלות מוערכת של עשרות מיליוני שקלים, שעבורו לא הועבר לבית החולים תשלום עד היום.
על כך, במקום לציין את מנהל בית החולים לשבח, זימנו אותו לשימוע.
חשבתם שבית החולים בנהריה הינו היחיד הנמצא בגרעון? אז טעיתם. קופות החולים ובתי החולים סיימו את שנת 2016 בגרעון שיא של 4.7 מיליארדי שקלים וברור לכולנו שכך יהיה גם ב-2017, כפי שנחשף בימים האחרונים וגורר את איומי השביתה האחרונים של עובדי קופת חולים "כללית".
"התיקון לקלקולי מערכת הבריאות לא יגיע מזימונו לשימוע של מנהל בית חולים ציבורי אלא משינוי שיטת התקצוב של מערכת הבריאות"
אין זה נכון לתלות גירעונות שנתיים קבועים אלה של בתי החולים וקופות החולים בישראל בניהול כושל של כלל המנהלים הבכירים של המערכת. האשם נעוץ בשיטת התקצוב הקלוקלת של מערכת הבריאות, והגיע הזמן לשנותה. קביעת תקציב בסיסי לתפעול בתי החולים במקום הסתמכות מוחלטת על מכירת שירותים לקופות החולים, תמחור ריאלי, ולא בחסר כנהוג היום, של מחיר יום האשפוז, והתאמה מלאה של הפיצוי בגין קצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה לקופות החולים, יעשו מהפך בכלכלת מערכת הבריאות וימנעו את גירעונות הענק השנתיים.
תכנית "המקור" חשפה אותנו בימים האחרונים למערכת הבריאות בשוויץ. שלא כמו ממשלת ישראל, לוקחת ממשלת שוויץ אחריות על בריאות תושביה. תקציב הבריאות מספק, הממשלה בונה בתי חולים ואינה נסמכת על תרומות, רמת השירותים מצוינת והתושבים אינם נזקקים לביטוחי בריאות נוספים או לפרוטקציה בהתנהלות מול המערכת.
זימונו של מנהל בית חולים ציבורי לשימוע על רקע גרעון תפעולי הנובע מהרחבת ושיפור מגוון השירותים לאוכלוסייה אותה הוא משרת, מהווה תקדים מסוכן ומוסיף חטא על פשע. לא רק שמשרדי הבריאות והאוצר קובעים את כללים הגורמים לגירעון, הם נוקטים באמצעי ענישה כלפי מנהל אחד, מני רבים, הסובל מכללים אלה.
ניסיון ההפחדה של מנהלי בתי החולים הציבוריים פוגע בעצמאות שיקול דעתם המקצועי ומנסה להכפיף את התנהלותם לפרמטרים כלכליים בלבד. מנהל בית חולים הינו הגורם המקצועי האחרון המעדיף לעתים טיפול רפואי יקר מציל חיים על פני הסתכלות מצומצמת על החור שבגרוש, גם במחיר של הגדלת הגרעון.
התיקון לקלקולי מערכת הבריאות לא יגיע מזימונו לשימוע של מנהל בית חולים ציבורי אלא משינוי שיטת התקצוב של מערכת הבריאות.
הגיעה השעה שנתעורר ונמחה על תנאי האשפוז, על התורים הארוכים, על זמני ההמתנה מורטי העצבים בחדרי המיון ועל הניסיון לפגוע בעצמאותם המקצועית של מנהלי בתי החולים, כי ברור שאפשר גם אחרת.
* המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות"
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
