דעות

טיפול סיעודי איכותי לקשישים הוא אינטרס כלכלי של המדינה

הממשלה צריכה לקדם במהירות ביטוח סיעודי איכותי, לא כטובה לאזרח או כאתנן פוליטי - אלא מתוך אינטרס כלכלי מובהק

שלוש שעות סיעוד ביום, שהן 22 שעות בשבוע, זוהי הזכאות במימון ציבורי לקשיש שנמצא במצב סיעודי מלא ותלוי לחלוטין בעזרת הזולת. ומה בשאר שעות היממה? זה כבר תלוי ביכולתו הכלכלית של הקשיש ובני משפחתו.

נכון, בפרמטרים מסוימים הכיסוי הסיעודי בישראל טוב מזה הקיים במדינות רבות, בין השאר בזכות שיעור כיסוי רחב למדי של מבוטחים בביטוח סיעודי דרך קופות החולים.

ואולם, בישראל עיקר הבעיה נעוצה בהיעדר מענה סיעודי ציבורי הולם מבחינת מספר שעות הסיעוד, רציפות הטיפול ואיכותו (בעיה שמחריפה כשמסתיימת תקופת הזכאות דרך הקופה או הביטוח הפרטי). בפועל, המציאות מציבה את הקשישים ואת כלכלת ישראל בפני סיכונים מיותרים.

"כיסוי סיעודי הולם ואיכותי יכול לבלום את העלייה הדרמטית בהוצאה הלאומית והפרטית לבריאות"

חשוב להכיר בעובדה שטיפול סיעודי איכותי הוא לא פחות מרפואה מונעת, מבחינה בריאותית וכלכלית כאחד. מכאן, שאם מציאות חייהם הקשה של הקשישים הסיעודיים לא משכנעת את הממשלה להסדיר את רצף הטיפול הסיעודי ואיכותו, אז אולי האינטרס הכלכלי יעשה זאת. זאת, כי כיסוי סיעודי הולם ואיכותי יכול לבלום את העלייה הדרמטית בהוצאה הלאומית והפרטית לבריאות. הוצאה שצפויה להיות גדולה ממילא.

קשיש שנמצא בביתו ושאינו זוכה לטיפול סיעודי איכותי, באופן רצוף ובמספר השעות הראוי, צפוי להזדקק ליותר שירותי רפואה, ובכלל זאת גם ליותר ימי אשפוז. המשמעות של טיפול סיעודי חסר או לקוי מקבלת ביטוי בתחלואה גבוהה יותר ובפגיעות בגוף שניתן היה למנוע. היעדר מענה סיעודי הולם מתורגם לסיכוי גבוה יותר לשברים כתוצאה מנפילות בבית, לתזונה לקויה, להיגיינה ירודה, לטיפול תרופתי חסר ועוד. אלה הם בדיוק כל אותם גורמי סיכון שעצם התממשותם מחמירה או פוגעת קשות בבריאותו של הקשיש.

"ההוצאה הישירה בארה"ב, רק בגין נפילות קשישים, הסתכמה בשנת 2000 ביותר מ-19 מיליארד דולר"

מכאן, לצד האפקט החיובי על בריאותו ואיכות חייו של הקשיש, ראוי להכיר גם בתועלות המערכתיות והמקרו־כלכליות הגלומות בשיפור האיכות ורציפות הטיפול. חשוב להכיר ביכולת למתן את העומסים העכשוויים והעתידיים על מערכת הבריאות ולרסן את ההוצאה הלאומית והפרטית בתחום הבריאות. ביטוח סיעוד ממלכתי יכול לסייע לבריאות הקשיש — ולכיס של כולנו.

כאמור, היעדר השקעה בשירותי סיעוד ממלכתיים כיום צפויה לעלות לנו ביוקר בעתיד הקרוב מאוד. כך, למשל, ההוצאה הישירה בארה"ב, רק בגין נפילות קשישים, הסתכמה בשנת 2000 ביותר מ-19 מיליארד דולר (לפי נתוני המרכז למניעה ולבקרת מחלות, CDC). על פי הערכות, ב–2020 צפויה ההוצאה הישירה בארה"ב על כך להסתכם ב–55 מיליארד דולר.

"ביטוח סיעוד ממלכתי יכול לסייע לבריאות הקשיש — ולכיס של כולנו"

מכאן, ובדומה לנתונים ולהערכות שמתפרסמים בארה"ב, נראה כי המציאות בישראל לא ממש שונה. מפרסומי משרד הבריאות עולה כי "אחד מכל שלושה אנשים בגיל המבוגר נופל לפחות פעם אחת בשנה, חלק ניכר מהנפילות גורמות לשברים, כשרבות מהנפילות והפגיעות קורות בבית".

אפשר למנוע רבות מהנפילות האלה, אם רק יזכה הקשיש לשירותי סיעוד באיכות טובה ובנפח גדול יותר. הנפילות האלה מתורגמות בישראל להוצאה ישירה של מאות מיליוני שקלים. וזה עוד לפני שדיברנו על ההוצאה העקיפה - בין השאר בשל השפעת מצבו של הקשיש על בני משפחתו (למשל, פגיעה בפריון העבודה).

אין ספק שפוטנציאל החיסכון הוא אדיר. לכן, הממשלה צריכה לקדם במהירות ביטוח סיעודי איכותי, לא כטובה לאזרח או כאתנן פוליטי - אלא מתוך אינטרס כלכלי מובהק. הגם שרבים מציגים את 2030 כנקודת ציון משברית (בהתבסס על פרסומי OECD), נתוני הלמ"ס מלמדים כי המשבר קרוב הרבה יותר. הוא צפוי לפקוד את מערכת הבריאות כבר בעוד חמש שנים.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "דה מרקר"

נושאים קשורים:  דעות,  כיסוי סיעודי,  טיפול סיעודי,  ביטוח סיעודי,  נפילות,  קשישים,  חסכון,  אינטרס
תגובות
28.09.2016, 23:39

המאמר בעל איכות גבוה ובלי ספק זוכה תגובה של משרד הבריאות

היי.
9.45 שעות שבועיות, 15 ו 22 שעות שבועיות נקיות מהביטוח הלאומי זו מתנה נדיבה יחסית למדינות העולם אם ובמידה המתנה מגיעה ישירות לקשיש!!!
השטח מכתיב אחרת!!! אנסה להגעת בנתח אחד מני רבים.
בעיניי! האסון האמתי זה שצף וקצף חברות הסיעוד שמתפתחות כמו פטריות אחרי גשם זלעפות!
עצם העובדה שקיימת תעשייה שלמה של חברות סיעוד שחלקן חולש על פני הארץ והדרך בה מנהלות את השעות זו "הקטסטרופה" אנא, אסור לנו לזלזל במספר השעות! הן לא מעטות באם יותרגמו לכסף!
לרב כול חברות הסיעוד הן למטרות רווח. חוץ מהאגודה למען הקשיש.. וסלחו לי באם לא הזכרתי עוד.. חברות הסיעוד גוזרות קופון על חשבון אבותינו, ותחת אפינו מושכות כספי עתק מהבטל"א. שוב.. נזהרת מהכללות אך המגמה לא מלבלבת!
כמדי יום מתמודדת עם צרות של קשישים.. חוסר האונים שבעיניהם מנפץ אותי אישית! הנתח המשפחתי הולך ונכחד.. המדינה נותנת ואף פעם לא שבעים.. ויש חברות סיעוד שיצרו מציאות חדשה! של נהנתנות וחמדנות!

חייב לקום גוף בלתי אמצעי.. בלתי תלוי שיפקח ישירות על השעות המוענקות לקשישים.. גוף שיפקח על איכות וטיב המטפלות, גוף שיפקח על הטפלות בתוך הבתים ועל טיב השירות המוענק, וכמה באמת המטפלת נשארת בין כותלי הבית! ומה היא עושה בפועל!!

22 שעות זה מקסימום השעות שהבטל"א מעניק לקשיש זה שווה ערך ל 4000 שח פחות ויותר!
חברות הסיעוד למיניהם הן ספקיות של ביטוח הלאומי בעקיפין! גוזרות קופון על חשבון הקשישים ואשכרא!!
היעדר פיקוח על חברות הסיעוד ועל הדרך בה מנצלות את השעות זה יוצר כאוס! לא לדבר על איכות ההון האנושי המועסק בבתים של הקשישים, הוכשרו לא הוכשרו? מי האנשים האלה הנכנסים לבתים של הורינו?
אפשר להספיק הרבה בשלוש שעות עשייה! ליום. אפשר לחלק את השעות גם אחרת..

שוב ושוב זהירה מאוד מלהכליל!
שירותי הבריאות ושירותי הרווחה במדינה ולמרות הכול הן איתנות וברמה טובה בהשוואה למדינות העולם! והייתי בעולם.
ניהול ופיקוח חכם על השירותים האלו בהחלט ימקסם את ערכן!
לא סגורה כי הוספת שעות תמנע נפילות.. קשישים נופלים גם עם מטפל 24/7. הם נופלים בגלל 1001 סיבות!
אי אפשר כול בזמן לתלות את כשלונינו על הקולב הנקרא "מדינה"
המדינה זו אנחנו!
בנוסף.. הביטוח הלאומי חייב להעניק לקשיש ולמשפחתו את הזכות לבחור בין שירותים בעין או בכסף.
מיפוי השטח בזמן אמת וזיהוי צרכים של הקשישים היא הדרך האופטימלית כדי למנף את השירותים המוענקים מהבטל"א.

הסוגיה הנ"ל מסועפת מאוד אך אינה מורכבת.. סביב שולחנה של סוגיה זו חייבים להתלכד משרד הבריאות, הרווחה וקופות החולים כשהבטל"א הוא בראש השולחן.
כול טוב
סאאידה סדיק