דעות

הגיע הזמן לשיפור התנאים וסביבת העבודה של הצוותים הרפואיים

הפניית תקציבים לשיפור תנאי עבודתו של הצוות הרפואי, ובתוך כך, גם קיצור זמן התורנות של מתמחים, היא תוספת שבכוחה לשפר מהותית ומשמעותית את איכות הטיפול

מי היה רוצה לקבל טיפול רפואי, שלא לומר לעבור ניתוח, על ידי רופא שעבד 24 שעות ברציפות? רופא, שעם התמשכות התורנות נהפך לפחות עירני, מרוכז, קשוב ואדיב? נדמה שמערכת הבריאות במתכונת הנוכחית פשוט מסכנת את החיים של כולנו. מכאן, שהצלחת מאבק המתמחים לקיצור תורנויות שנמשכות כ-26 שעות ברציפות הוא אינטרס של כולם.

מאבק המתמחים לקיצור שעות התורנות הוא לא פחות ממשב רוח רענן ברצף ארוך של מאבקים בתחום הבריאות - מאבקים ושביתות שכמעט תמיד המוטיבציה המרכזית שלהם, במוצהר או תחת עטיפות וסיסמאות שונות, מתמצה ברצון להגדיל את השכר. ואולם, בלי להתעלם מהחשיבות הרבה שיש לגובה השכר כגורם המשפיע על המוטיבציה של עובד, נדמה כי לשורת הרווח האישי תרומה קטנה יחסית ככל שמדובר בשאלת התפקוד של הצוות הרפואי. יתר על כן, תוספת שכר היא לא הפרמטר היחיד, וגם לא בהכרח הפרמטר הכי חשוב בדרך לשינוי העמוק שנדרש לצורך חיזוק הרפואה הציבורית בישראל.

בדומה להתארגנות המתמחים, הגיע הזמן שגם הארגונים היציגים האחרים ימקדו את פועלם ואת מיטב זמנם ומרצם למאבק למען שיפור התנאים וסביבת העבודה של הצוותים הרפואיים. לעתים, ההשפעה שיש לשיפור סביבת העבודה עשויה להיות משמעותית הרבה יותר מתוספת של עוד כמה שקלים למשכורת - הן מבחינת העובדים והן מבחינת המטופלים. שהרי, מבחינת ציבור המטופלים, תוספת תקציבית שמנותבת רובה ככולה לטובת הגדלת שכר, לא בהכרח "קונה" לו יותר בריאות, ולפעמים אפילו להפך.

ההשפעה שיש לשיפור סביבת העבודה עשויה להיות משמעותית הרבה יותר מתוספת של עוד כמה שקלים למשכורת - הן מבחינת העובדים והן מבחינת המטופלים

דווקא הפניית תקציבים לשיפור תנאי עבודתו של הצוות הרפואי, ובתוך כך, גם קיצור זמן התורנות של מתמחים, היא תוספת שבכוחה לשפר מהותית ומשמעותית את איכות הטיפול. תוספת תקציבית חיובית, שבמישרין ובעקיפין באמת יכולה להטיב את מצבו של המטופל, ובמקרים מסוימים אף להגדיל את סיכויי החלמתו או להציל חיים.

בנקודה זו אסור להתעלם מסיטואציה נוספת, בעייתית לא פחות, שמערכת הבריאות פחות אוהבת לדבר עליה. מדובר באותם מקרים שבהם המתמחה מוצא את עצמו במחלקה שעות ארוכות לאחר שהתורנות הרשמית הסתיימה. כך, התורנות הסתיימה, לפחות מבחינה פורמלית, אך למתמחה אין אפשרות אמיתית לסיים את העבודה ולפרוש לביתו לנוח. האווירה ותחושת המחויבות שמייצרים חלק ממנהלי המחלקות או רופאים בכירים אחרים היא שמשאירה את המתמחה העייף בבית החולים.

גם אם זה לא נאמר בצורה מפורשת, התחושה שנותנים לעתים למתמחה שהולך הביתה בסיום התורנות או המשמרת, היא חזקה יותר ממלים. התחושה היא שאם אתה לא נשאר - למשל, לצפות בניתוח או לבצע מטלות מחלקתיות אחרות גם מעבר לשעות הפורמליות - אתה נתפש כפחות משקיען, פחות מקצועי - ואולי גם פחות רופא. מכאן, ולצד הדרישה ממערכת הבריאות לקצר את משך התורנות של מתמחים, ראוי שגם הרופאים הבכירים יימנעו מאותה פרקטיקה שפוגעת במתמחים. שהרי, ספק רב עד כמה מתמחה שזה עתה סיים תורנות של 26 שעות באמת קשוב ומרוכז ללמוד טכניקה ניתוחית או הליך רפואי חדש.

חיזוק מערכת הבריאות הציבורית חייב להתרחש מבפנים. צוות רפואי עייף ושחוק צפוי בהכרח לתת טיפול איכותי פחות, בטיחותי פחות ולא שירותי לחלוטין.

* המאמר פורסם לראשונה ב"דה-מרקר"

נושאים קשורים:  דעות,  תורנויות,  תנאי עבודה,  משמרות,  לימוד,  צוות רפואי
תגובות
אנונימי/ת
26.05.2016, 22:56

יש לתת את הדעת לכל דרג ברפואה כולל כוננים פעילים הנדרשים לשעות עבודה לא ראליות והמשך עבודה פעילה למחרת הכוננות !!!

אנונימי/ת
27.05.2016, 11:02

כל הכבוד!

אנונימי/ת
26.05.2016, 23:59

המתמחים עובדים קשה על כך אין עוררין אך מנגד ציבור גדול של רופאים בכירים אשר מאז הוחל בהחתמת כרטיס נאלצים להמשיך ולעבוד גם אחרי כוננויות פעילות מתקשים לתפקד
רופא בכיר כונן בסוף שבוע נשאר לעבוד גם אם בילה שעות רבות בבית החולים בעוד המתמחה שסיים תורנות הולך לביתו לנוח ומקבל בנוסף יום מנוחה
המתמחים הצעירים הם קולניים ודורשים. הם דור אחר. דור שלא עבד 36 שעות רצופות. דור שלא בוש לומר ״לנו חשובה המשפחה״ - לנו הבכירים היא כמובן לא חשובה כלל...
ובעיקר דור שלא מבין שהתמחות לוקחת 4-5 שנים וההמשך... 20-30.....

אנונימי/ת
27.05.2016, 11:04

מילים אמיתות. זות אומרת : דרך ללא יציאה ?

אנונימי/ת
27.05.2016, 09:28

מנהל מחלקה או רופא בכיר שמעכב מתמחה בתום התמחות ולא משנה מה הטענה/הסיבה/התירוץ במקרה הראשון יש להזהירו, במקרה השני לפסול אותו ואת מחלקתו מאקרדיטציה להיות מוכרים להתמחות ובשלב השלישי לסיים את כהונתו.

אנונימי/ת
27.05.2016, 09:29

בתום תורנות כמובן

אנונימי/ת
27.05.2016, 09:52

אני דווקא אוהבת את מודל התורנויות עכשיו, ומצד שני- מתמחים צריכים לשים גבולות. אם אתה עקבי וחוזר הביתה מיד אחרי תורנות, בלי להתווכח, פשוט עובדה מוגמרת- אף אחד לא יתווכח איתך. אם אתה טוב במקצוע ועושה את העבודה באופן יותר מן הכלל, לא נראה לי ששעות נוספות אחרי תורנות הן מה שיעשו את ההבדל מבחינת ״יחשבו שאני לא משקיען״. בכלל- לכירורגים זה נראה לי פשוט חוסר אחריות לעבוד מעבר ל24 שעות, כמו שלנהוג בתנאים כאלה זה חוזר אחריות( וניתוח- על אחת כמה וכמה)
ולא לשכוח- ההתמחות היא לזמן מוגבל. ה״סיוט״ בסופו של דבר חולף.

אנונימי/ת
27.05.2016, 11:12

"...פשוט עובדה מוגמרת- אף אחד לא יתווכח איתך." ימצאו דרך להחזיר לך.
להתוכח עם בוס - כמו שלחפס צדק וחרות בעולם.

אנונימי/ת
31.05.2016, 21:36

לא רק בבתי חולים. גם בקהילה עבודה מרובת שעות בקצב לא אפשרי,ללא הפסקה לאכול או אפילו ללכת לשרותים! כל היום בישיבה הגורמת כאבי גב ומחלות מטבוליות. מי יטפל בנו??