דעות

להתאים את מודל התקצוב של סל הבריאות לעידן התרופות החדש

זה רק עניין של זמן עד שמודל התקצוב הנוכחי יקרוס אל מול המציאות הרפואית המתהווה; יש לעדכן את הסל ב-2% מדי שנה, להגביל אורך חיי פטנטים ולמנוע הסכמים בין חברות התרופות לחברות הגנרקיה בנוגע להארכת פטנטים על תרופות

מודל התקצוב של סל הבריאות בישראל קורס לנוכח מגמת ההתפתחויות הטכנולוגיות והתרופתיות שמתרחשת בשנים האחרונות. 70–100 אלף דולר לכל מטופל - זוהי העלות השנתית המוערכת של הטיפול התרופתי החדשני נגד גידולים סרטניים. טיפול אימונותרפי שמסעיר את העולם הרפואי, ושמעורר תקווה בקרב חולים רבים. תכפילו את הסכום האדיר הזה במספר החולים הפוטנציאלי, ותיחשפו לעוצמת הבעיה העתידית בכל הנוגע לעדכון של תקציב סל הבריאות.

כשזהו מחיר הקידמה בגזרת הטיפול במגפת הסרטן, הדיון הסוער שהתקיים בשנה שעברה סביב הכנסת תרופה לטיפול בהפטיטיס C מחוויר. מדובר בתרופה המיועדת לקבוצה יחסית מצומצמת של מטופלים, אבל עלות הכנסתה לסל הציבורי היתה שליש מהתקציב השנתי שניתן לווועדה (74.93 מיליון שקל) ל–2015, ועוד 25 מיליון שקל מתקציב 2016.

מכאן, ולנוכח העובדה שכניסתה של תרופה פורצת דרך או טכנולוגיה חדשנית בדרך כלל רק מגדילה את העלויות ומייקרת את ההליך הטיפולי, זה רק עניין של זמן עד שמודל התקצוב הנוכחי יקרוס אל מול המציאות הרפואית המתהווה. ועד אז, תרחיש סביר הוא שמדי שנה תקוותם של יותר ויותר חולים עלולה להתנפץ אל מול חומות תקציביות וחסמים כלכליים.

תרחיש סביר הוא שמדי שנה תקוותם של יותר ויותר חולים עלולה להתנפץ אל מול חומות תקציביות וחסמים כלכליים

ככלל, השיטה שלפיה פועל מנגנון עדכון סל הבריאות היא טובה ונכונה. זהו מנגנון תעדוף רב־שלבי שראשיתו בפרסום קול־קורא להגשת בקשות להכללת תרופות חדשות, ושיאו בסיום עבודתה של ועדת הסל ופרסום המלצותיה. זוהי ועדה ציבורית, רב־מקצועית ותחומית שמטרתה לתעדף במסגרת תקציב מוגבל בין מאות בקשות שמוגשות על ידי חברות מסחריות, עמותות וחולים.

ההמלצות הן בבחינת אופטימיזציה של הקצאת המשאבים, לצד מקסום התועלת החברתית לבריאות וגילום ערכים חברתיים.

נכון, ככל שמדובר בבריאות וחיי אדם קשה למדוד תועלות. מדידה כזאת עשויה להיות מורכבת, ולעתים אף לא מוסרית. ואולם, בתחום הבריאות למנגנון התעדוף יש חשיבות רבה. כך שגם בעולם דמיוני ואוטופי, כשהמערכת פועלת ללא מגבלת משאבים, ראוי היה להנהיג מנגנון שמתעדף תרופות וטכנולוגיות משיקולים רפואיים־מקצועיים.

במציאות של אינטרסים כלכליים ואחרים, למנגנון התעדוף יש ערך מבחינה רפואית, ולא רק מבחינה כלכלית. לא כל תרופה שגוף בעל אינטרס רוצה למכור, ציבור החולים צריך לצרוך; ולא כל תרופה שמטופל מבקש לרכוש לעצמו, הציבור צריך לממן. מכאן, והגם שבפועל כיום המוטיבציה העיקרית היא כלכלית, עדיין יש חשיבות רבה למנגנון מקצועי שיודע לבחון ולסנן בין אינסוף טיפולים רפואיים.

על מנת למנוע מצב שבו טיפול מציל חיים הוא נחלתם של עשירים בלבד, ראוי לנקוט כמה צעדים דרסטיים אבל חיוניים

ככל שהמציאות מתקדמת לכיוון רפואה מותאמת אישית וטיפולים ביולוגיים, המשוואה המתמטית פשוטה יחסית: טיפול רפואי יקר להחריד, כפול מספר המטופלים הפוטנציאליים, משקף קריסה של מודל התקצוב הקיים של מנגנון עדכון סל הבריאות (ציבורי) - לצד אינפלציה דרמטית בפרמיה על תרופות שאינן בסל התרופות (פרטי).

אינפלציה שמקורה במספרים גדולים של מטופלים אונקולוגים ואחרים, שיממשו את האפשרות לקבל טיפולים תרופתיים יקרים במימון ביטוחים מסחריים או משלימים. ביטוח שגם אם בשנים הראשונות הפרמיה עליו תהיה נמוכה ואפילו זניחה - בפועל, ככל שיגברו השימושים, הפרמיה וההשתתפות העצמית צפויות לזנק ולהרחיק את הטיפול החיוני מהישג ידם של מטופלים רבים.

מכאן, ועל מנת למנוע מצב שבו טיפול מציל חיים הוא נחלתם של עשירים בלבד, ראוי לנקוט כמה צעדים דרסטיים אבל חיוניים. צריך לעדכן את תקציב הסל בגובה 2% ולעצור את השחיקה, שמקורה בהעמסת טכנולוגיות שעניינן רווחה וטיפולים שנדרש לממנם מתקציב משרד הבריאות (חיסונים וכיו"ב) על תקציב ועדת הסל.

וצריך גם להוריד את מחירי התרופות והטיפולים, כולל צמצום זמן ההגנה על פטנטים לתרופות וטכנולוגיות מצילות חיים. לצורך כך יש ליצור מנגנון חוקי שימנע הסכמים להארכת תוקף פטנטים בין חברות תרופות מקור לבין חברות גנריקה.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "דה-מרקר"

נושאים קשורים:  דעות,  תרופות אימונו-תרפיות,  תעשיית התרופות,  סל הבריאות
תגובות