ליצמן סייר בבית החולים "גהה": "מעניק טיפול נטול סטיגמות ובתנאים אשפוז מעולים"

סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, קיים ביום חמישי שעבר ביקור ב"מרכז לבריאות הנפש גהה", על רקע החלת הרפורמה בבריאות הנפש. ליצמן אמר במהלך הביקור, כי הוא רואה ב"שירותי בריאות כללית", בהיותה הקופה הגדולה בישראל, "מפתח מרכזי להצלחתה של הרפורמה".

לביקור התלוו מנכ"ל "כללית", אלי דפס, מנכ"ל משרד הבריאות היוצא פרופ' ארנון אפק ופרופ' גיל זלצמן, מנהל "גהה". ליצמן סייר במחלקות האשפוז ובמרכז יום לטיפול בילדים ונוער שנחנך לפני כחודש.

מנכ"ל כללית, אלי דפס: "הביקוש להתמחות (בגהה) הינו גבוה מאוד והשינוי העיקרי שמביאה הרפורמה יתרחש בקהילה"

לדברי ליצמן, "המטרות של הרפורמה הן בדיוק מה שאנחנו רואים ב'גהה'. זהו המרכז הראשון שאני מבקר בו כדי לעקוב וללוות מקרוב אחר יישומה של הרפורמה, ושמחתי לפגוש צוות מקצועי ומסור שערוך כבר מזמן כדי ליישמה. מרכז גהה מעניק טיפול נטול סטיגמות ובתנאים אשפוז מעולים".

מנכ"ל ""כללית" אלי דפס אמר לליצמן, כי "הביקוש להתמחות (בגהה) הינו גבוה מאוד והשינוי העיקרי שמביאה הרפורמה יתרחש בקהילה".

פרופסור גיל זלצמן אמר במהלך הביקור לסגן שר הבריאות: "אנו גאים להיות המקום הראשון שבו בחרת לבקר עם פתיחת הרפורמה ומודים לך על כך שהיית המנוע אשר הניע את גלגלי הרפורמה עוד בקדנציה הקודמת".

אספקת שירותי בריאות הנפש במתכונת החדשה

בתוך כך, האגודה לזכויות החולה ריכזה סידרת סוגיות הקשורות באספקת השירותים במתכונת החדשה "כדי לסייע למטופלים רבים שאינם מתמצאים בעיקריה". *כל מבוטח עם אבחנה או חשד לאבחנה בתחום בריאות הנפש זכאי לקבל את הטיפול בקופת החולים שלו. מספר הטיפולים בבריאות הנפש אינו מוגבל. כל אדם יקבל טיפול נפשי לפי שיקול הדעת המקצועי של מטפליו ועל פי צרכיו ומצבו", נכתב.

כמו כן, יינתנו גם השירותים הבאים: חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית למבוטח, לאחר בדיקה במרפאה, חוות דעת על פי הוראת פסיכיאטר מחוזי או צו בית משפט בהליך פלילי, לפי חוק הטיפול בחולי נפש. שירות במרפאה לצורך סיוע בהגשת בקשות לוועדת שיקום אזורית על-פי חוק שיקום נכי נפש וגם הכנת חוות דעת לוועדה.

כמו כן, כולל המסמך שפירמה האגודה לזכויות החולה את הסעיפים הבאים:

- כל קופה קבעה כללים ותהליכים למימוש הזכאות. חלק מהקופות מאפשרות פנייה ישירה למרפאות לבריאות הנפש וחלקן מחייבות קבלת הפניה מגורם רפואי (כלומר רופא). לרוב יש התייחסות נפרדת בין הטיפול במרפאות בריאות הנפש לבין הטיפול באמצעות מטפלים עצמאיים. יש לבדוק מול קופת החולים מהם הכללים הנהוגים בה בנושא הזה.

- מבוטחי קופות החולים זכאים לטיפולים אמבולטוריים הכלולים בסל הבריאות והנדרשים לצורך טיפול בבעיה נפשית, כולל אבחון, הערכה, ייעוץ וטיפול פסיכותרפי, התערבות במשברים, טיפול אישי, משפחתי או קבוצתי, מעקב תמיכה וביקורי בית.

- בנושא האחריות לאשפוז פסיכיאטרי שהועברה ממשרד הבריאות לקופות החולים – אין בה שינוי משמעותי בעקרונות הזכאות לאשפוז, פרט לצורך בטופס 17 כשמדובר באשפוז אלקטיבי.

- במקרה של מצוקה נפשית וצורך מידי בטיפול ניתן לפנות לגורם המטפל או לרופא המשפחה. אם אינם זמינים, או במקרי חירום - לפנות לחדר מיון פסיכיאטרי הקיים בכל מרכז לבריאות הנפש ופעיל 24 שעות ביממה. אין צורך בהפניה והפנייה אינה כרוכה בתשלום או בהשתתפות עצמית. ניתן גם לפנות לחדרי המיון של בתי החולים הכלליים, בהם נמצאים יועצים פסיכיאטריים. כאן התשלום הוא בהתאם לכללים המקובלים בפנייה לחדר מיון בבית חולים כללי.

- בניגוד לנהוג בבתי החולים הכלליים, באשפוז בבית חולים פסיכיאטרי למטופל יש זכות מלאה בבחירת בית החולים שבו ירצה להתאשפז, ללא קשר למקום מגוריו או לקופת החולים אליה הוא משתייך. אולם זכות הבחירה של המטופל מוגבלת לבתי חולים שהתפוסה בהם נמוכה מ- 95%. (הפירוט נמצא באתר משרד הבריאות).

- קופת החולים איננה רשאית לסרב להמשיך ולהפנות מטופל למרפאה לבריאות הנפש שבה טופל עד כה. הכלל הוא שכל אדם שטופל באחת ממסגרות ומרפאות בריאות הנפש עד היום (כלומר במרפאות משרד הבריאות) רשאי להמשיך את הטיפול באותה המסגרת, על בסיס עקרון "השמירה על הרצף הטיפולי". בכל מקרה של בעיה בנושא הזה יש לפנות למשרד הבריאות.

- לאחר העברת האחריות לקופות החולים יועבר מידע באופן סדיר ממסגרות הטיפול הקודמת לקופות החולים, כמקובל וכנהוג בכל תחומי הרפואה והטיפול שבאחריות קופות החולים. הקופות מחויבות לכל כללי הסודיות והפרטיות של המבוטחים בהתאם לכללי החיסיון של מידע רפואי בישראל. מטופל שאיננו מעוניין שהמידע על אודותיו יעבור לקופת החולים – נדרש לבקש זאת. יש לקחת בחשבון כי אי-העברת המידע עשויה לפגוע באפשרותו של המטופל להמשיך ולקבל טיפול באותה מסגרת טיפולית לאחר כניסת הרפורמה לתוקפה.

- נכון להיום, קופות החולים מנהלות מידע רגיש ביותר ועושות זאת בהתאם להוראות הדין בדבר חובת שמירת הסודיות, הפרטיות והאתיקה הטיפולית. מידע מועבר לצבא רק בהתאם להוראות ותקנות חוק שירות ביטחון .

- משרד הבריאות הנחה את קופות החולים לקבוע סדר קדימות לטיפול בהתאם למצב המטופל. תיתכן אפשרות להמתנה לטיפול.  הצפי הוא שמשך ההמתנה יהיה סביר.  בכל מקרה שבו תור ההמתנה ארוך מהסביר, יש לפנות לממונה על פניות הציבור בקופת החולים, ו/או לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות. כמו כן, במקרה דחוף, יש לחזור לרופא המטפל ולבקש הפניה דחופה.

- לפי כללי הזכאות, כל אדם זכאי לטיפול נפשי עלפי מצבו הבריאותי וצרכיו - וכל עוד יש המלצה מהגורם המטפל המקצועי . אם החלטה של הקופה עומדת בניגוד להמלצת הגורם המטפל או לתחושותיו של המטופל - יש לפנות בערעור לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות בטלפון: 5400 *.).

- התשלום שיגבה מהמטופל בקבלת שירותים בבריאות הנפש במסגרת מרפאתית, דומים לכל פנייה לרופא-יועץ-מומחה בקופת החולים. פנייה לפסיכיאטר במרפאת בריאות הנפש בקהילה מחויבת בתשלום אגרה רבעונית בסך כ- 24 שקלים, פנייה למרפאת חוץ בבית חולים פסיכיאטרי או בבית חולים כללי – אגרה רבעונית בסך 27- 32 שקלים (ההבדלים הם בהתאם לתעריפי השתתפות עצמית שאישר משרד הבריאות לקופות השונות).  פנייה לטיפול פסיכותרפי במסגרת מרפאות בריאות הנפש פטורה מתשלום.  מבוטחים עם נכות רפואית של 40% ומעלה מטעם הביטוח הלאומי פטורים מתשלומי האגרות הללו. במסלול מטפל עצמאי לטיפולים פסיכותרפיים קיימת השתתפות עצמית של 55 שקל לביקור הראשון ו- 132 שקל בעד כל טיפול, החל מהביקור השני. על תשלומים אלו  לא חלים כללי הזכאות לפטור.

- למוקד המידע של משרד הבריאות בכל נושא הקשור ברפורמה ניתן  לפנות במייל ל- [email protected]. או לנציב קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות מממלכתי [email protected]. או בטלפונים: 5400*, 08-6241010. ובפקס: 02-5655981